זוּגוֹת™למה אין כאן גלילה אינסופית
7 דקות קריאהמאת צוות פרויקט זוגות
לא מדובר בכך שקשה לבחור מתוך הרבה. מדובר בכך שאחרי שבוחרים מתוך הרבה, הבחירה עצמה מרגישה פחות טובה — גם כשהיא זהה לחלוטין לבחירה שהייתה מתקבלת מתוך מעט.
הניסוי עם הריבות
אחד הניסויים המוכרים בתחום נערך בסופרמרקט. הציבו דוכן טעימות של ריבות; בחלק מהשעות הוצגו שישה סוגים, ובחלק עשרים וארבעה. הדוכן הגדול משך יותר עוברי אורח, כצפוי.
מה שלא היה צפוי הוא מה שקרה אחר כך. מבין מי שעצרו ליד הדוכן הקטן, חלק ניכר קנה. מבין מי שעצרו ליד הגדול, כמעט אף אחד. יותר אפשרויות משכו יותר תשומת לב וייצרו פחות החלטות.
ממצאים דומים חזרו במגוון הקשרים, וההשלכה השנייה שלהם חשובה לא פחות מהראשונה: אנשים שבחרו מתוך מבחר גדול דיווחו על שביעות רצון נמוכה יותר מהבחירה שלהם — לא מפני שבחרו גרוע יותר, אלא מפני שהם המשיכו להשוות אותה לאפשרויות שלא נבחרו.
מה זה עושה כשמדובר באנשים
אתר היכרויות עם רשימה ארוכה מייצר בדיוק את שני האפקטים האלה, ומוסיף עליהם משהו משלו.
הראשון הוא דחיינות. כשיש עוד מאה פרופילים אחרי זה שעל המסך, אין שום מחיר לדחות את ההחלטה על הנוכחי. אפשר תמיד להמשיך לגלול, ולכן ממשיכים. הגלילה עצמה נעשית הפעילות, במקום להיות אמצעי אליה.
השני הוא שחיקת שביעות הרצון. גם כשמישהו כן נבחר, הוא נבחר על רקע מאה שלא — ולכן הוא נמדד מולם. פגם קטן שהיה נבלע לגמרי בהקשר אחר בולט, מפני שהאלטרנטיבה זמינה במרחק שני מסכים.
והשלישי, הייחודי להקשר הזה: רשימה ארוכה מאמנת מבט שמסנן. כדי לעבור מאה פרופילים צריך לפסול מהר, וכדי לפסול מהר צריך קריטריון פשוט — תמונה, גיל, גובה, מקום. כלומר, בדיוק המאפיינים שמנבאים הכי פחות. הפורמט לא רק מעייף; הוא מלמד לחפש לפי הדבר הלא נכון.
החלופה: התאמה אחת בכל פעם
כאן אין רשימה לגלול בה. המערכת מחפשת את ההתאמה הטובה ביותר מבין מי שממתין, ומציגה אותה. לא עשר, לא שלוש — אחת.
המשמעות המעשית היא שההחלטה שעומדת בפני המשתמש היא לא "מי מכל אלה", אלא "האם לצאת לדייט וירטואלי אחד עם האדם הזה". זו שאלה שונה לגמרי, ומשני טעמים היא קלה יותר להכרעה: אין רקע להשוות אליו, והמחויבות שהיא דורשת קטנה.
וזה מצטרף לעיצוב של הדייט עצמו. דייט קצוב בזמן, בלי תמונות, בלי צורך למצוא סיבה לסיים — כל אלה מורידים את מחיר ה"כן". וכשמחיר ה"כן" נמוך, אין צורך במבחר גדול כדי להרגיש שלא מפספסים: מי שלא התאים הפעם פשוט לא היה ההתאמה, ובעוד כמה ימים תגיע הבאה.
מה שהמשתמש מוותר עליו, ומה שהוא מקבל
כדאי להיות ישרים לגבי מה שנלקח כאן. אין שליטה על מי מוצג. אי אפשר לעבור על האפשרויות ולבחור. מי שנהנה מהחיפוש עצמו — ויש כאלה — לא יקבל את זה.
מה שמתקבל בתמורה הוא שהסינון נעשה לפי מימדים שאדם לא יכול לסנן לפיהם בעצמו גם אם ירצה: איזון משלים בתכונות, דינמיקת התקשרות, קרבה אידיאוגרפית משוקללת לפי מה שהוא הצהיר שחשוב לו. אלה דברים שדורשים לראות את שני הפרופילים המלאים בבת אחת, ואי אפשר להעריך אותם מרשימה.
ובאופן פחות מדיד: מה שמתקבל הוא שכל מי שמופיע היה בחירה. לא אחד מרבים שנשארו אחרי סינון, אלא מישהו שנבחר מולכם. זה משנה איך נכנסים לדייט.
ומה אם אפשר בכל זאת לעצור
לגיטימי לא לרצות התאמה כרגע, וזה לא מחייב לעזוב. אפשר להשהות את החיפוש ולחדש אותו בהמשך — וזו החלטה טובה בהרבה מלהמשיך לצאת לדייטים מתוך תחושה שצריך.
השחיקה בתהליכי שידוכים היא אמיתית, והיא מגיעה בדרך כלל לא מכמות הדייטים אלא מכמות ההחלטות. מערכת שמבקשת החלטה אחת בכל פעם, ומאפשרת לעצור בין לבין, מבקשת פחות ממה שרוב האנשים רגילים לתת.
מקורות
- Iyengar, S. S., & Lepper, M. R. (2000). When Choice is Demotivating: Can One Desire Too Much of a Good Thing? Journal of Personality and Social Psychology, 79(6), 995–1006.
- Finkel, E. J., Eastwick, P. W., Karney, B. R., Reis, H. T., & Sprecher, S. (2012). Online Dating: A Critical Analysis From the Perspective of Psychological Science. Psychological Science in the Public Interest, 13(1), 3–66.
המאמר הבא
איך לכתוב את התשובות הפתוחות בכרטיס
השדות הסגורים בכרטיס — גיל, עיר, רמת שמירת מצוות — קלים למלא ומספרים מעט. התשובות החופשיות הן החלק שנושא את רוב המידע, והן גם החלק שרוב האנשים ממלאים הכי גרוע.